23 בפברואר, 2010
| | ארכאולוגית מהאוניברסיטה העברית חשפה את חומת ירושלים מימי הממלכה המאוחדת | |
 | | ד''ר מזר על רקע קטע מהחומה שחשפה בעופל (צילום: ששון תירם) |
|
צוות ארכאולוגים בראשות ד''ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית חשף קטע באורך 70 מ' ובגובה 6 מ' של חומת ירושלים מן המאה העשירית לפנה''ס. בקטע החומה שנחשף בדרום הר הבית משולבים מבנים שונים ובהם: בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. קטע החומה נחשף במהלך החפירות שהסתיימו לאחרונה, שקיים המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.
''מאפייני החומה שנחשפה תואמים חומות ושערי עיר אחרים שנתגלו מתקופת הבית הראשון'', אומרת ד''ר אילת מזר. ''ממצא זה יחד עם תיארוך כלי החרס שנמצאו באזור החומה מאפשרים לייחס את זמן בנייתה לשלב מתקדם של המאה העשירית לפנה''ס''. לדבריה, ניתן לשייך את הממצאים לתקופת הממלכה המאוחדת ולהציע במידה רבה של סבירות שהחומה שנחשפה היא החומה שבנה שלמה המלך בירושלים. ''זו הפעם הראשונה שבה מתגלה מבנה העשוי לעלות בקנה אחד עם תיאורי הבנייה של שלמה המלך בירושלים'' מציינת ד''ר מזר.
החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. היא נבנתה לאורך השוליים המזרחיים של שטח העופל המשתרע במרכז הגבעה המזרחית של ירושלים, בין עיר דוד להר הבית. החומה עוברת במקום אסטרטגי גבוה, במרום המדרון המערבי התלול של אפיק נחל הקדרון.
חזית בית השער שנחשף בקטע החומה, נישא לגובה 6 מ'. בית השער בנוי בצורה אופיינית לבתי שער מתקופת הבית הראשון, כדוגמת מגידו, באר שבע ואשדוד. לשער תכנית סימטרית של ארבעה חדרים קטנים זהים, שניים מכל צד של המעבר המרכזי של בית השער. בדומה לבתי שער אחרים גם בחזית השער שנחשף נבנה מגדל גדול ששטחו 18X24 מ' לערך אשר נועד להגן על פתח הכניסה אל העיר. המגדל שוכן כיום מתחת לפני הכביש ועל קיומו ניתן ללמוד מהעדויות ומהשרטוטים של צ'ארלס וורן שחפר במקום ב-1867. ''חלק מתאי השער שימשו לשמירה וחלקם שימשו למסחר,'' מסבירה ד''ר מזר, ''בחצר המגדל התקיימה פעילות ציבורית ענפה והיא היוותה מקום מפגש ומקום להתכנסויות, למסחר, לפולחן, לעריכת משפטים ולעסקאות''.
סמוך לבית השער נחשף גם מבנה ציבורי ממלכתי שמור. שברי כלי החרס שנמצאו מתחת לרצפות המבנה מעידים שנבנה במאה העשירית לפנה''ס. על גבי הרצפות התגלו בתוך שרידי שריפה עזה שהתרחשה במקום, קנקנים בגובה של כ-1.15 מ' שנשברו ונשרפו בחדרים אשר שימשו מחסנים בקומת הקרקע של המבנה. על אחד הקנקנים נמצאה כתובת עברית חרותה: ''לשר האו...''. ''הקנקנים שנמצאו הם הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים'' אומרת ד''ר מזר ומוסיפה כי ''הכתובת שנמצאה על אחד מהם מציינת את השתייכות הקנקנים לאחד משרי הממלכה, ככל הנראה שר האופים שהיה אחראי על אפיית הלחם בחצר המלוכה''.
בסמוך לשברי החרס התגלו גם צלמיות פולחן וטביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת ''למלך'' המעידה על שייכותם למנגנון האדמיניסטרטיבי הממלכתי. נוסף לכך, עשרות טביעות חותם שהשתמרו על גבי טין צרוף עם עיטורים ושמות עבריים מעידים על אופיו הממלכתי של המבנה. רובם המכריע של הממצאים הזעירים מן החפירה התגלו במהלך סינון רטוב שבוצע באמצעות פרויקט סינון העפר מהר הבית בניהול ד''ר גבריאל ברקאי ויצחק צויג ובחסות רשות הטבע והגנים ועמותת אלע''ד.
בין המגדל הגדול בחזית השער לבין הבניין הממלכתי נחשף קטע ממגדל הפינה באורך 8 מ' ובגובה 6 מ'. המגדל בנוי מאבני גזית שהארוכה בהן באורך 2.4 מ'. ממזרח לבניין הממלכתי התגלה בחפירה קטע נוסף של החומה המשתרע לאורך 35 מטרים. קטע זה השתמר לגובה של כ-5 מ' והוא ממשיך את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח.
''תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד'' אומרת ד''ר מזר ומפנה לפרק ג' בספר מלכים א' שבו נכתב: ''...עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלים סביב''.
החפירות שנערכו בשלושת החודשים האחרונים, התקיימו בתמיכת תרומה נדיבה של הזוג דניאל מינץ ומרדית ברגמן מניו יורק המגלים עניין בארכאולוגיה מקראית. תרומתם נועדה להשלמת החפירות ועיבוד הממצאים ולהכשרת האתר לביקורי קהל בתוך הגן הארכאולוגי של העופל והפארק הלאומי סובב חומות ירושלים. בחפירות השתתפו סטודנטים לארכאולוגיה מהאוניברסיטה העברית, פועלים בשכר וסטודנטים מתנדבים מאוקלהומה.
|
הורדת קובץ WallMazar.doc |
| |
|
