האוניברסיטה העברית תעניק לביל גייטס את פרס איינשטיין
הפרס היוקרתי יוענק השנה לראשונה באירוע חגיגי בארה''ב, שהכנסותיו יוקדשו לשיפור משאבי המזון בעולם
ביל גייטס (תמונה באדיבות קרן ביל ומלינדה גייטס)
מייסד ויו''ר חברת מייקרוסופט ויו''ר קרן ביל ומלינדה גייטס, ביל גייטס יקבל את פרס איינשטיין היוקרתי מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהוקרה על תרומתו יוצאת הדופן. הפרס יוענק לו בארוחת-הערב באירוע חגיגי שיתקיים בניו-יורק בדצמבר 2008.
לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם מגידור הפרס היוקרתי יוענק לאנשים יוצאי-דופן שלעבודתם השפעה עולמית מוכחת. ''העובדה שביל גייטס הביע את הסכמתו לקבל את הפרס מעידה על הכרתו באיכותה האקדמית של האוניברסיטה העברית'', אמר פרופ' מגידור, ''הפרס שואב השראה ממורשתו של אלברט איינשטיין, אב מייסד של האוניברסיטה העברית שיצר מהפכה בהבנה של העולם. עבורו, האוניברסיטה העברית היתה נקודת מפגש אידיאלית בין מורשת יהודית לבין האוניברסליות של הרוח האנושית. פרס זה ינציח את מורשתו רבת-הפנים של איינשטיין, ויוקיר כמה מהחושבים המקוריים, היצירתיים והאפקטיביים של זמננו. ביל גייטס ראוי ביותר לקבל את הפרס - כמו איינשטיין, גייטס הוא מנהיג שפעולותיו נובעות מההבנה שהקלה על הסבל האנושי היא חלק בלתי נפרד מהתקדמות המין האנושי''.
ההכנסות מארוחת הערב יממנו מחקר בין-תחומי בפקולטה למדעי החקלאות ע''ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית. 100 חוקרים מהפקולטה שוקדים כיום על מחקרים שנועדו לקדם ייצור של כמות מספקת של מזון מזין לאוכלוסייה הצומחת של העולם, תוך כדי שמירה והגנה על הסביבה. הפקולטה למדעי החקלאות ע''ש סמית היא בעלת שם עולמי וחוקריה עורכים מחקרים חלוציים בארצות מתפתחות, מספקים ידע חקלאי רב לסטודנטים מארצות אלו, ומתגאים בהמצאות וחידושים כמו השקיה בטפטוף, עגבניות בעלות חיי-מדף ארוכים ומחזור מי-קולחין.
ביל גייטס ואשתו מלינדה גייטס מחויבים לחקלאות בת-קיימא ולסיוע למדינות מתפתחות באמצעות הקרן שהקימו – קרן ביל ומלינדה גייטס. קבלת פרס איינשטיין מהאוניברסיטה העברית היא הכרה בעבודתו הפילנתרופית של גייטס, מנהיגותו וחזונו הטכנולוגי.
קרן גייטס היא מובילת דרך במאבק ברעב העולמי ובבעיות הנגרמות משינויי אקלים וצמיחת האוכלוסייה במאה ה-21. אותם נושאים עומדים בלבה של הפקולטה למדעי החקלאות ע''ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית. מחלקות הפקולטה עוברות ארגון מחדש כדי ליצור מודל בין-תחומי בן ארבעה מוסדות מחקר. כל מוסד יגבש צוותי חוקרים שיבחנו כיצד להגדיל הספקת מזון, לפתח מזונות פונקציונליים ועשירים בערכים תזונתיים, לקדם טיפולים מבוססי צמחים למחלות כמו מלריה, ולהכיר טכנולוגיות חלוציות לטיהור מים למדינות שיעמדו בשנים הקרובות מול מחסור חמור במי שתייה.
