המלצות הוועדה לקידום נשים באוניברסיטה העברית ליצירת מערכת שוויונית בין גברים לנשים בקרב אוכלוסיות הדוקטורנטים, פוסט-דוקטורנטים והסגל האקדמי הרגיל (מאי 2001, תשס"א)
רקע: שעור הנשים בכל דרגה באוניברסיטה קשור לשעור הנשים המסיימות תואר שלישי מספר שנים לפני כן: כ- 25 שנים לפמ"ה, כ- 15 שנה לפ"ח, וכ- 8 שנים למ"ב. בשנת תשל"ה שעור הנשים בקרב מסיימי תואר שלישי היה כ- 19%. לו שעורי המתקבלים לסגל האקדמי מתוך מסיימי תואר שלישי היו שווים לנשים ולגברים היה שעור הנשים בקרב הפרופסורים מן המניין בתשנ"ט כ- 19%. אולם, בתשנ"ט שעור הנשים בקרב הפרופסורים מן המנין היה רק כ - 10%. לפיכך, שעור הנשים, מתוך מסיימות תואר שלישי, המתקבלות לסגל האקדמי הוא בקרוב חצי משעור הגברים המתאים. ( מקור: השנתון הסטטיסטי של האוניברסיטה, תשנ"ט).
ניתוח של הנתונים הקיימים הצביע על מסקנה אפשרית כי נקודות המפנה הפועלות לרעת הנשים הן היציאה לפוסט-דוקטורט בחו"ל, שלב המהווה דרישה כמעט לכל כניסה למסלול האקדמי, והקידום לדרגת מרצה-בכיר וקביעות. על רקע זה הוחלט לקיים סקר דואר בין הדוקטורנטיות, המרצות והמרצות הבכירות באוניברסיטה העברית.
נשלח שאלון ל- 571 נשים - דוקטורנטיות הנמצאות למעלה משנתיים במערכת. נתקבלו תשובות מ- 143 דוקטורנטיות, מעט מעל ל- 25%. ההנחה היא שענו דוקטורנטיות שלהן קשה במיוחד. יתכן שגם פתיחות השאלון מנע מנשים אחרות לענות. רוב הדוקטורנטיות ציינו מצב כלכלי כקושי עיקרי; קשיים אחרים שצוינו נסבו על העדר שקיפות במערכת - תחושה של הזרה; הצורך בתמיכה ובמידע על הנעשה במערכת; האמהות ציינו את הצורך במעון יום במסגרת הקמפוס. בודדות התלוננו גם על אפליה ועל הטרדה מינית, על הצורך בקיום קשר טוב ותומך עם המנחה. כשני שליש מן המשיבות היו רוצות בקריירה אקדמית אך רבות מעריכות את הסיכויים להשתלבות במערכת כנמוכים, בהשוואה לגברים. נשים העלו גם את הגיל כבעיה כאשר מתעכב הדוקטורט בגלל הריון ולידה.
בין המרצות, מתוך 45 נשים שאליהן נשלח השאלון, השיבו 11 (24.4%). מתוך 55 מרצות בכירות - השיבו 17 (30.9%). בשל המספרים הנמוכים, יש להתיחס לסקר זה בזהירות. יחד עם זאת, גם כאן, מרבית המשיבות ציינו את הצורך בתמיכה, בשוויון ובחלוקה שווה של הנטל, הן בבית והן בסביבת העבודה הקרובה. גם כאן צוין הצורך בקיום רשת בטחון שתספק מידע, תמיכה וסיוע. כאן הצביעו הנשים כגורמים שסייעו להן בשלב הדוקטורט על תמיכה מצד בן הזוג והמשפחה, עידוד והכוונה מצד הסגל והמנחים, קשר טוב עם המנחים, עם ראש החוג ועם הדוקטורנטים האחרים ביחידה. חלק הצליחו בזכות העובדה שגם בן הזוג הוא איש אקדמי.
המלצות:

1. תמיכה כלכלית מיוחדת בנשים אימהות במסגרת לימודי הדוקטורט, הפוסט-דוקטורט והמשרות האקדמיות טרם הענקת קביעות.
מאחר שהתברר כי בעיות רבות הקשורות בהשקעת זמן בעבודה האקדמית עשויות להיפתר אם מצבן הכלכלי של הנשים (ושל משפחותיהן) יהיה טוב יותר, אנו ממליצים:
I. להגדיל את מלגות הפוסט-דוקטורט לנשים בעלות משפחה.
II. לפתח מנגנון לקומפנסציה כספית בדרגות הנמוכות לנשים המטופלות בילדים, עד לקבלת הקביעות.

2. הגמשה של טווחי הזמן למלגות ולהעלאה בדרגה לנשים אימהות. בין היתר, אפשרות לנקות מתקופת המלגה או תקופת הניסיון את תקופת ההריון ו/או שנת האימהות הראשונה.
3. סידורי עזר לילדים בשלושת הקמפוסים בירושלים ובקמפוס ברחובות.
א. לדאוג לקיום תמידי של מעון ילדים בשני הקמפוסים בירושלים.
ב. לבדוק אם ניתן להאריך את שעות השהות של ילדים במעון לפי הצורך, או לתכנן סידורי שמרטף אלטרנטיביים, אולי בסיוע סטודנטיות בשכר.
ג. לתת סבסוד מלא או חלקי למעונות. למשל, בימי השבוע בהם יהיו המעונות פתוחים שעתיים נוספות, כלומר עד השעה 18:00, יסובסד החלק הנוסף (ארבע שעות שבועיות).
4. יצירת פורום למפגשי נשים בדרגות האקדמיות השונות בקמפוסים השונים, הן למתן תמיכה בין-אישית, הן להעברת מידע בדבר פיתוח קריירה אקדמית והאפשרויות השונות. קבוצות אלה יתקיימו הן ברמה של עמיתות מאותו דרג והן בצורת מפגש עם חברות סגל בכירות, ודמויות מפתח (כולל גברים) באוניברסיטה.