מדען מהאוניברסיטה העברית פיתח תרופה ננו-טכנולוגית המסייעת בריפוי פצעים כרוניים
יעקב נחמיאס במעבדתו - פיתח תרופה חדשנית, זעירה וזולה
מדענים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת הרווארד פיתחו באחרונה תרופה חדשנית, זעירה וזולה לריפוי פצעים כרוניים. התרופה פותחה בשימוש בשיטות חדשניות של הנדסה גנטית וננו-טכנולוגיה.
רבע מ-200 מיליון חולי הסוכרת בעולם ומ-400 אלף חולי הסוכרת בישראל צפויים לפתח במהלך חייהם פצעים כרוניים. פצעי הסוכרת, הנגרמים בשל הפרעות בזרימת דם, אינם נרפאים לחלוטין, גורמים לחולה כאב מתמשך וחושפים אותו לסכנת זיהום תמידית ולכריתת איברים.
מחקרים שנערכו בעבר מצאו כי חלבונים המכונים 'גורמי גדילה' עשויים לסייע בריפוי, אך עד כה תהליך הפקתם היה יקר במיוחד, והם לא החזיקו מעמד זמן רב באזור הפצע.
המחקר הנוכחי, שנערך על-ידי ראש המרכז לביו-הנדסה בשירות האנושות והחברה באוניברסיטה העברית ד''ר יעקב נחמיאס בשיתוף מדענים מחו''ל, הצליח ליצור באמצעות הנדסה גנטית 'גורמי גדילה רובוטיים' זעירים שהוכחו יעילים לטיפול בפצעים כרוניים. החוקרים מצאו כי חשיפת גורמי הגדילה לטמפרטורה גבוהה גורמת לכך שהחלבונים יתקפלו יחדיו לכדי חלקיק ננומטרי, קטן פי 200 מעובייה של שערה. פעילות זו היא רובוטית, שכן מדובר בתגובה אוטומטית לגירוי בלתי מותנה. הקטנת גודלם של גורמי הגדילה מפשט את תהליך הפקתם ומאריך את משך הפעילות של החלבון באזור הפצע לצורך ריפויו המלא. בניסויים שנערכו על תאים אנושיים נמצא כי התרופה החדשנית מזרזת את תהליך ההחלמה של פצעים כרוניים בעכברים סוכרתיים.
ממצאי המחקר פורסמו באחרונה בכתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences of the US. בעקבות הממצאים רשמו החוקרים בקשה לפטנט בארה''ב, וכעת מחפשים שותף מסחרי להמשך תהליך הפיתוח. על פי ההערכות, שווי ענף ניהול הפצעים צפוי להאמיר לכ-2 מיליארד דולר עד שנת 2015, כאשר פצעים כרוניים מהווים חלק משמעותי משוק זה. המדענים צפויים לערוך ניסויים קליניים בעתיד על בני אדם חולי סוכרת, ומעריכים כי ניתן יהיה לשווק את התרופה בעוד כ-5 שנים.
