20 בינואר, 2013
| האם התקשורת תרמה לאלימות ברואנדה? | הרצאה מפי ד''ר זאקרי ד' קאופמן מאונ' ייל, שייסד את הספרייה הציבורית הראשונה ברואנדה, במרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית |
| רואנדה | |
ד''ר זאקרי ד' קאופמן מאונ' ייל, שייסד את הספרייה הציבורית הראשונה ברואנדה, יגיע למרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית כדי לשוחח על תפקיד התקשורת ברואנדה בהסתה לרצח העם שהתרחש במדינה ב-1994. הרצאתו תתקיים ב-20 לינואר בשעה 16:30 בבית מאירסדורף, קמפוס הר צופים.
ברואנדה ישנן שלוש קבוצות אתניות - ההוטו (84% מהאוכלוסיה), הטוטסי (14% מהאוכלוסיה) והטווה. במשך שנים שלטו הטוטסי במדינה בחסות הקולוניאלים הבלגים, עד עצמאות המדינה והבחירות הראשונות ב-1962 כאשר עלו ההוטו לשלטון. בני טוטסי רבים ברחו למדינות שכנות בעקבות פרץ האלימות שליווה את החלפת השלטון.
בחודשים שהובילו לרצח העם של 1994 אמצעי התקשורת שבבעלות הממשלה יצאו במסע תעמולה שיצר שנאה ופחד בקרב בני ההוטו כלפי בני הטוטסי ה''תת-אנושיים''. הפרופגנדה שיחקה על רגשות הנחיתות של בני ההוטו, שסבלו מקיפוח והדחקה במשך עשרות שנות קולוניאליזם. מסע התעמולה המשיך גם בתקופת הלחימה ברדיו, בעיתונות ובכרזות, ונתן לגיטימציה מוחלטת למעשי הרצח.
בהרצאה יבחן ד''ר קאופמן כיצד השתלטו בני ההוטו על התקשורת הכתובה והמשודרת ברואנדה וניצלו אותה לכדי תוצאות קטסטרופליות ומה תפקידה של התקשורת ברואנדה היום. עוד יספר כיצד הטרגדיה הזו תרמה לבניית הספרייה הציבורית הראשונה במדינה, שנחנכה באוקטובר האחרון.
ד''ר קאופמן הוא משפטן, סופר ויזם חברתי. ב-2009 יצא הספר After Genocide בעריכתו (יחד עם ד''ר פיל קלארק) שמנתח את ההשפעה הפוליטית והמשפטית של רצח העם על רואנדה ושכנותיה בשנות האלפיים. ב-2012 יצא ספרו השני Social Entrepreneurship in the Age of Atrocities שמאגד מאמרים על יזמות חברתית מאת פעילים ואקדמאים.
|
| |
|