השנה מציינת הקהילה המדעית ארבעים שנה למאמרו המפורסם של פרופ' יעקב בקנשטיין ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, על אנטרופיה של חורים שחורים. על עבודה זו זכה השנה פרופ' בקנשטיין בפרס וולף היוקרתי, הנחשב לשני בחשיבותו אחרי הנובל, וניתן לאנשי מדע על ''תרומה ייחודית למען האנושות''. יותר משליש מזוכי פרס וולף זכו בהמשך דרכם בפרס נובל בתחומי המדעים המדויקים.
לציון האירוע ייערך ב-3-6 בספטמבר כנס במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים, שאליו יגיעו טובי הפיזיקאים התאורטים בעולם, בתחומים של חורים שחורים ותורת הכבידה של איינשטיין כולל זוכי פרס נובל, פרס מילנר ועוד.
ב-1972 גילה פרופ' בקנשטיין את הקשר בין האופק של חור שחור לבין האנטרופיה שלו, כפי שיוסבר להלן. חורים שחורים הם כוכבים שקרסו תחת משקלם הם, ונמצאים במצב הדחוס ביותר של חומר המוכר לנו. האופק של החור השחור הוא משטח אל-חזור המקיף אותו כך שכל עצם החוצה אותו כלפי פנים שוב אינו יכול לחזור החוצה אלא נידון להתרסק בתוכו.
אנטרופיה היא מעין מידה של כמות חום, וייחוסה לחור שחור מעיד שהוא מערכת תרמית. יש להדגיש כי התגליות בתחום זה אינן נסיוניות אלא מתבססות על תורת הכבידה של איינשטיין ותורת הקוונטים לצורך חיזוי אפקטים לא ידועים. הפיזיקאי הידוע סטיבן הוקינג התנגד בתחילה בחוזקה לרעיון זה, ואולם ב-1974 גילה את הטמפרטורה שניתן לייחס לחורים שחורים והקרינה התרמית הנפלטת מהם, ובכך חיזק והוכיח את אופיים התרמי של חורים שחורים. למעשה זוהי תגליתו המפורסמת ביותר של הוקינג. לתגלית זו של פרופ' בקנשטיין יש מעמד מרכזי במחקר על חורים שחורים ועל תורות של כבידה קוונטית, כולל תורת המיתר, והיא אחד ההישגים הישראליים החשובים ביותר בפיזיקה.
בין הדוברים בכנס יהיו זוכה פרס נובל ב-1999 Gerard t. Hooft מ- Utrecht על תגליותיו בתחום המודל הסטנדרטי של החלקיקים והאינטראקציות היסודיות ובעיקר הכח האלקטרו-חלש; Juan Maldacena זוכה המחזור הראשון של פרס מילנר השנה והוגה ההולוגרפיה ב-1997 על-פיה יש שקילות מפתיעה בין תורות כבידה לתורות אחרות במימדים נמוכים יותר.
בנוסף ישתתפו בכנס הקוסמולוג Viatcheslav Mukhanov כיום ממינכן, אחד האבות של תורת האינפלציה על-פיה היקום העוברי עבר שלב של התפשטות עצומה בגודלו, תורה שזכתה בשנים האחרונות לאימות על ידי מדידות על קרינת הרקע הקוסמית, ורוברטו אמפאראן מברצלונה מהמובילים בחקר פתרונות של חורים שחורים בנוכחות מימדים נוספים אשר גילה לפני כעשור את פתרון ''הטבעת השחורה''.
פרופ' ברק קול, ממארגני הכנס מציין כי ''הישגיו של בקנשטיין מביאים כבוד לאוניברסיטה העברית ולישראל בכלל, ומהווים השראה לחוקרים הישראלים הממשיכים לעבוד בתחום''.
|
