09 באוגוסט, 2012
| | לראשונה בארץ: תואר PharmD לבוגרי התוכנית ''דוקטור ברוקחות קלינית'' הוענק בבית הספר לרוקחות | | יותר אנשים מתים מטעויות רפואיות מאשר מתאונות דרכים, סרטן השד או איידס; רופאים מומחים יכולים לסייע במניעת הטעויות |
 | | בוגרי התוכנית בטקס חלוקת התעודות (צילום: דגלס גתרי) |
|
ב-1 במאי הוענק לראשונה בארץ תואר PharmD (המקביל לתואר MD – דוקטור לרפואה) לבוגרי התוכנית ''דוקטור ברוקחות קלינית'' בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. מוסדות רפואיים שונים מעסיקים כבר שנים רבות רוקחים קליניים בתקצוב של ''כספים רכים'' - העסקה ללא תקן רשמי, המרת תקן של סטז'ר וכדומה. אולם רק לאחרונה שלח מנכ''ל משרד הבריאות מכתב לכל בתי החולים ובו הכרה בחשיבות התפקיד. במקביל הוא אישר תקציב עבור תקן של רוקח קליני אחד לכל בית חולים ממשלתי.
''אחת הבעיות העיקריות העומדות בפני שירותי הבריאות במאה ה-21 היא העלות הגבוהה של התרופות החדשות וטיפול בתופעות הלוואי וטעויות במתן תרופות המתרחשות במהלך טיפול תרופתי שגרתי'', מסביר פרופ' שמעון בניטה, מנהל בית הספר לרוקחות, ומוסיף: ''לכן רוקחים קליניים מקבלים הכשרה ייחודית, כדי לספק משגוח רוקחי ומידע תרופתי מקיף והולם לרופאים. התערבות הרוקחים הקליניים הוכחה פעם אחר פעם כמועילה ותורמת להוזלת הטיפול התרופתי תוך שיפור באיכות החיים של החולה על ידי הפחתה משמעותית בתופעות לוואי המלוות מתן תרופות שונות לאותו חולה''.
תואר ד''ר ברוקחות קלינית לא ניתן בארץ עד כה. לפני 3 שנים נפתחה התוכנית הייחודית בבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. התוכנית החליפה את הלימודים לתואר מוסמך ברוקחות קלינית והיא מעניקה לסטודנטים ניסיון קליני במהלך הלימודים. רוקחות קלינית היא מומחיות במדע הבריאות שביטוייה ביישומם של עקרונות מדעיים מתחומי הפרמקולוגיה, טוקסיקולוגיה, פרמקוקינטיקה ופרמקותרפיה על ידי רוקחים במסגרת הטיפול בחולים. הרוקח הקליני אחראי לזיהוי בעיות הקשורות בתרופותיו של החולה, מציאת פיתרון לבעיות ומניעתן.
בישראל הצורך במעורבות רוקחים קליניים בטיפול הרפואי טרם זוכה למענה מספק. דו''ח מבקר המדינה מהשנה שעברה בנושא הטיפול התרופתי בקשיש קבע כי ''על אף החשיבות שמייחס המשרד (הבריאות) לשילוב רוקח קליני בטיפול, הוא לא בחן את האפשרות להוסיף לתקני בתי החולים תקנים לרוקחים קליניים במחלקות האשפוז בכלל, ובמחלקות הפנימיות והגריאטריות שבהן מאושפזים חולים קשישים הנוטלים תרופות רבות בפרט''.
''מחקרים הראו ששימוש לא נאות בתרופות הוא גורם התמותה החמישי בארה''ב'', מספר פרופ' אמנון הופמן, מנהל התוכנית. ''יותר אנשים מתים משגיאות רפואיות מאשר מתאונות דרכים, סרטן השד או איידס. מעורבות גדולה יותר של רוקחים בהדרכת המטופלים בשימוש נכון, אחראי וזהיר בתרופות יכולה למנוע רבים מהמקרים. המחקרים השונים שיזמנו בבית הספר הראו באופן חד משמעי שהטיפול התרופתי כפי שניתן היום מצריך מעורבות של רוקח קליני''.
''בוגרי התוכנית כתבו פרוטוקולים לטיפולים תרופתיים כבר במהלך ההתמחות שלהם'', מרחיבה פרופ' שמעונה יוסלסון-סופרסטיין, האחראית על ההתמחות וההתנסות הקלינית בתוכנית. ''הממצאים שהם העלו מעידים על בעיות רבות בטיפול התרופתי. אחת הבוגרות התמחתה במרפאה קהילתית ומצאה שיש הרבה מקרים של כפילות בתרופות, כשחולים מקבלים שתי תרופות מאותה משפחה ואף את אותה תרופה בשם אחר והם לא מודעים לכך. 30% מההמלצות שלה היו להפסקת תרופות בשל כפילות. בוגרת אחרת, שהתמחתה במחלקה פנימית בבית חולים ובחנה תיקים של כ-300 חולים, מצאה של-60% היו בעיות שנבעו מהטיפול התרופתי. הבעיות הנפוצות ביותר היו של תופעות לוואי, תיעוד ואיסוף נתונים ומינון יתר''.
פרופ' יוסלסון-סופרסטיין ממשיכה ומסבירה שלבעיות תרופתיות יש גם השלכות כלכליות. ''בעיות תרופתיות מובילות לבעיות רפואיות חדשות, שמצריכות הארכה של תקופת האשפוז, בדיקות מעבדה נוספות וטיפול תרופתי נוסף. במחלקה הפנימית מצאה הבוגרת ש-41% מהחולים נזקקו לתרופות נוספות בעקבות המעגל הזה''.
|
| |
|
