משלחת מלפלנד הגיעה לאוניברסיטה העברית ללמוד כיצד מחיים שפה
המשלחת הסאמית עם נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בו-ששון
שלושה נציגים של העם הסאמי (מלפלנד) המתגוררים בצפון נורווגיה הגיעו השבוע לבית הספר לתלמידים מחו''ל ע''ש רוטברג באוניברסיטה העברית כדי ללמוד כיצד מלמדים עברית באולפן לתלמידים דוברי שפות זרות. מטרתם ליישם שיטות לימוד דומות בתהליך החייאת השפה הסאמית והנחלתה לדורות הבאים. השלושה נפגשו עם נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן-ששון שאיחל להם בהצלחה במאבקם להחייאת שפתם וסיפר להם כי לפני יותר מ- 100 שנה רבים לא האמינו שאפשר להחיות את השפה העברית אך ההיסטוריה הראתה אחרת.
''יש לנו חלום להחיות את השפה הסאמית ולהפוך אותה לשפה הראשונה והעיקרית בקרב הקהילה הסאמית'' אמר ראש המשלחת, קווין יוהנסן מאוניברסיטת נורדלנד בנורווגיה, יועץ לענייני סאמים למושל חבל נורדלנד. ''כיום רק בודדים מהסאמים מתקשרים זה עם זה בשפה הסאמית והמטרה שלנו היא לשנות את המצב. שמענו ששיטת האולפן בישראל מוצלחת מאוד בהוראת השפה העברית לאנשים שאינם דוברי השפה. לכן הגענו לפה כדי ללמוד את השיטה ממקור ראשון''.
לפלנד היא חבל ארץ בצפון אירופה המשתרע על פני כמה מדינות: נורווגיה, פינלנד, שוודיה ורוסיה. מספר הסאמים המתגוררים בארצות אלה מוערך ב-100,000, כמחצית מהם בנורווגיה. השפה הסאמית מתחלקת לניבים רבים, ואנשים מאזורים שונים בלפלנד דוברים ניבים שונים שאינם בהכרח מובנים זה לזה. לדוגמה, סאמית צפונית דוברים 30,000-15,000 אנשים וסאמית דרומית כ-500 אנשים.
במשך שנים רבות הצעירים הסאמים תושבי נורווגיה גדלו עם השפות הנורווגית והאנגלית והשפה הסאמית העתיקה נשכחה, בדומה למצבה של השפה העברית בסוף המאה ה-19 עת החל אליעזר בן יהודה במפעלו להחייאת השפה. בשנים האחרונות גדלה בנורווגיה המודעות לזכויות של העם הסאמי, קבוצת מיעוט במדינה, ונעשים מאמצים לשימור התרבות והשפה שלו.
