29 במארס, 2011
| | חוקרים מהאוניברסיטה העברית קובעים כי שימוש בתרופות נגד דיכאון במקרה הצורך אינו מזיק לעובר | | מחקר זה ומחקרים נוספים על השפעת חומרים שונים על העובר יוצגו בכינוס של המכון ללימודים מתקדמים |
 | | הסיכון מהשימוש בתרופות נגד דיכאון נמוך (צילום: לואיזה סטוקס) |
|
חדשים לבקרים מתפרסמים מחקרים המזהירים מחומרים שונים כגון עישון, קפה וכימיקלים שעלולים להזיק לעובר בבטן. ואולם, פעמים רבות סותרים המחקרים אחד את השני והבלבול בקרב נשים בהיריון רב. כינוס שמתקיים בימים אלה במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית מנסה לעשות מעט סדר בבלגן ומציג ממצאים חדשים בנושא השפעה של תרופות ושל חומרים שונים על העובר.
אחד המחקרים החדשים שיוצגו בכינוס הוכיח כי חשיפה להרואין בזמן ההיריון מביאה להפרעות קשב וריכוז קשות בילדים. הפרעת קשב וריכוז נפוצה בקרב כ-5% עד 8% מהילדים בגיל בית ספר כיום. שורה של בעיות התפתחות כמו יכולת קוגניטיבית ירודה, שיעור גבוה של קשיי למידה ובעיות התנהגות תוארו במחקרים שבדקו תינוקות של אמהות מכורות להרואין אשר צרכו את החומר במהלך ההיריון.
המחקר, של פרופ' אשר אור נוי מביה''ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, סקר קרוב ל-200 ילדים ומתבגרים שנולדו לאימהות מכורות להרואין, אשר מחצית מהם אומצו בגיל צעיר. כקבוצת ביקורת נבדקו ילדים שנולדו לאבות מכורים להרואין, ילדים שגדלו במשפחות בחסך סביבתי וילדים שאומצו בגיל צעיר. על פי המחקר, בילדות, אך לא בגיל ההתבגרות, הילדים המאומצים שנולדו לאמהות מכורות להרואין, הפגינו יכולות קוגניטיביות נורמליות. זאת, בניגוד לילדים שנחשפו להרואין ברחם אבל לא אומצו, אשר יכולותיהם הקוגניטיביות היו נמוכות, ובדומה לילדים שגדלו במשפחות במחסור ולילדים שנולדו לאבות מכורים להרואין אבל שלא נחשפו בעצמם. ''בכל הגילאים מצאנו שיעור גבוה מאוד – בין 25% ל-50% - של בעיות קשב וריכוז בקרב ילדים שנולדו לאמהות מכורות להרואין. אימוץ הפחית את השיעור של הפרעות קשב וריכוז, אבל עדיין שיעור הסובלים מהפרעות אלו היה גבוה משמעותית בהשוואה לקבוצות הביקורת'' מסביר פרופ' אור נוי. המחקר מצא גם שיעור גבוה של הפרעות קשב וריכוז באמהות המכורות אך לא מצא קשר ישיר בין הימצאות ההפרעה באמהות ובילדים. המחקר מוכיח לראשונה על בסיס בדיקה של מספר גדול של ילדים, כי חשיפה של העובר להרואין ואולי גם למינונים גבוהים של אופיאטים אחרים, היא גורם משמעותי המביא להפרעות קשב וריכוז ואולי אף לליקויים התנהגותיים אחרים.
תובנה מעניינת נוספת שתוצג בכינוס קשורה לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה בזמן ההיריון או לפני ההיריון. דיכאון וחרדה הן תופעות שכיחות, אשר כ-10% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מהן. נוסף לכך, בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש של תרופות נוגדות דיכאון המעכבות באופן בררני נטילה מחדש של סרוטונין (SSRI). מסקירת מחקרים רבים שפורסמו בנושא עולים ממצאים לא עקביים: מרבית המחקרים תומכים בכך שתרופות אלו אינן מעלות שכיחות של מומים מולדים משמעותיים ואין להן השפעה מזיקה על העובר. חלק מהמחקרים מצביעים על השפעה שלילית וגרימת עליה מסוימת בשכיחות מומי לב, ולעתים על קשר עם מומים נדירים של מערכת העצבים או העיכול. עיקר הוויכוח בין החוקרים נסוב סביב מומי לב הנגרמים מהתרופה פרוקסטין.
החוקרים – ד''ר אורנה דיאב-ציטרין ופרופ' אשר אור נוי, שניהם מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, סקרו לראשונה 40 מחקרים בולטים בתחום כדי להסיק מהם תשובה החלטית לגבי הסיכון בשימוש בתרופות. ''רוב המחקרים בתחום לא הצביעו על השפעת התרופות על היווצרות מומים ורובם תומכים בהמשך שימוש בתרופות שכבר החלו ליטול'', אומרת ד''ר דיאב-ציטרין. ''סקרנו את נקודות התורפה והחוזק בכל אחד מהמחקרים והגענו למסקנה שבמרבית המחקרים אין עלייה בשכיחות מומים מולדים. גם במחקרים בהם נמצאה עליה בשכיחות מומי לב הסיכון המוחלט קטן. בחינת התועלת מול סיכון בנטילת התרופות מעלה את המסקנה כי ברוב המקרים יש להמשיך לטפל בתרופות נגד דיכאון. יתרה מזו, כאשר לא מטפלים בדיכאון קיים סיכון מוגבר ללידות מוקדמות והנשים מתפקדות פחות טוב''. לסיכום, החוקרים מסיקים כי הסיכון מהשימוש בתרופות נמוך והתועלת שבהמשך הטיפול רבה לעין ארוך.
הכינוס יימשך עד ל-30 במארס בבניין פלדמן, קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) באוניברסיטה העברית.
|
הורדת קובץ ornoyfull1.doc |
| |
|
