חלקו הראשון של פרויקט מחקר גדול המכנס את כל הכתובות שנמצאו בישראל וברשות הפלשתינית מתקופת אלכסנדר הגדול (המאה ה-4 לפנה''ס) ועד מוחמד (תחילת המאה ה-7 לספירה), הסתיים לא מכבר. אוסף הכתובת מתפרסם כעת בכרך הראשון של Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palestinae (CIIP) .
הכרך הראשון של האוסף יוחד לכתובות מירושלים ומתוארות בו יותר מ-700 כתובות מירושלים ומסביבתה עד חורבן בית שני. מגוון הכתובות בקובץ הוא גדול ובהן כתובות המאירות את חיי היום יום ביהודה ובירושלים, כגון תגיות הצבועות בדיו על גבי קנקנים, מכתבים וקבלות שנכתבו על חרסים, שמותיהם של נקברים על גבי גלוסקמאות, כתובות היסטוריות המנציחות אירועים, אישים ומקומות הנזכרים במקורות הקדומים. בין הכתובות ניתן למצוא את ניקנור ''בונה השערים'' הנזכר במקורותינו, כתובת ביוונית ממתחם בית המקדש עצמו האוסרת על נכרים את הכניסה להר הבית, וכתובת עברית ''לבית התקיעה'' שבמקורה הוצבה בפינה הדרום מערבית של הר הבית וציינה ככל הנראה את מקום התקיעה בשופר לקראת כניסת השבת ויציאתה.
''זהו האוסף היחיד של כתובות מהעולם ההלניסטי-רומי שהוא רב לשוני, כלומר מתעד את כל הכתובות בשפתן המקורית'' מסבירה פרופ' חנה כותן מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית שנמנית עם עורכי הפרויקט. ''לצד השפות של 'מעצמות העל' של אז, היוונית והלטינית, מופיעות בו העברית, דיאלקטים של ארמית, פרוטו-ערבית, ארמנית וגאורגית ─ גיוון המשקף את שלל התרבויות שהתקיימו בארץ ישראל באותה תקופה''.
בפרויקט המחקר, שהחל בשנת 1999, השתתפו חוקרים מהאוניברסיטה העברית (חנה כותן, לאה די סיגני, חגי משגב, ועדה ירדני) חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (בנימין איזק, אלה קושניר שטיין, יונתן פרייס, וישראל רול המנוח) ומאוניברסיטת קולון שבגרמניה (ורנר אק וולטר אמלינג).
בחיפוש אחר הכתובות הרחיקו החוקרים ─ היסטוריונים, פילולוגים, וארכאולוגים ─ לאתרים רבים ומגוונים בארץ וברחבי העולם. הכתובות נאספו מתוך האוספים המרובים של רשות העתיקות אך גם מכנסיות, מוזיאונים, אתרים ארכיאולוגים, ספריות ואפילו מטקסטים ספרותיים ששימרו אותן (כמו הכתובת על הצלב). כל כתובת, מלווה בתמונה או שרטוט, נקראה מחדש, תורגמה לאנגלית כשהיא מלווה בפרוש ובביבליוגרפיה. כמו כן, מספר כתובות שמעולם לא התפרסמו מופיעות בקובץ לראשונה.
לדברי פרופ' כותן, ''המפעל החדש מבטא לא רק רגישות לתביעה המודרנית להכרה בקיומה של שונוּת חברתית ותרבותית ובצורך לבטאה בצורה שוויונית, במיוחד כשהמדובר בשפה ובכתב, אלא גם את האמת ההיסטורית. זוהי בעצם הדרך היחידה להעריך נכונה את עושרה של המסורת האפיגרפית כעדות היסטורית - יש להסיר את החלוקות המיושנות לשפות וכתבי יד ולהציג את העדות האפיגרפית כולה יחדיו כמות שהיא, כביטוי אוטנטי של חברות ותרבויות שונות ומגוונות שהתקיימו יחדיו במזרח התיכון בכלל ובארץ ישראל בפרט. דווקא כאן הוכיחו התרבויות והשפות השונות שקדמו לתקופה היוונית-רומית עוצמה וכושר הישרדות יותר מאשר בחלקים אחרים של העולם היווני-רומי''.
חלקו השני של כרך הכתובות מירושלים והכרך של קיסריה וסביבתה ייצאו לאור במהלך השנה הקרובה.הקורפוס נתמך מאז 2005 בנדיבות רבה בידי קרן המחקר הגרמניתDFG וקרן רינג של נשיא האוניברסיטה העברית, ובעבר על ידי קרן המחקר הישראלית ISF, וקרן המחקר הישראלית- גרמנית .GIF
|
