אגף שיווק ותקשורת - האוניברסיטה העברית בירושלים
 
English Site   עמוד הבית  
צור קשר  
מי אנחנו   גלריה  
חיפוש מתקדם
חיפוש: 
הודעות לעתונות:   הודעות אחרונות:
03 בפברואר, 2011

איפה תפרוץ המהפכה האזרחית הבאה?
מחקר חדש באוניברסיטה העברית פיתח מודל לזיהוי מוקדים פוטנציאליים לחוסר יציבות שלטונית

נשיא מצרים מובארק בנאום לאומה בפברואר 2011 - האם היה ניתן לחזות את המהפיכה במצרים?  (צילום:Flash90)
נשיא מצרים מובארק בנאום לאומה בפברואר 2011 - האם היה ניתן לחזות את המהפיכה במצרים? (צילום:Flash90)

האם ניתן היה להעריך מראש את הסיכוי שמהפכה אזרחית תפרוץ במצרים ובאיראן? והאם ניתן להעריך כעת איפה תפרוץ ההתקוממות האזרחית הבאה? מחקר של אנשי מדע המדינה באוניברסיטה העברית שעומד להתפרסם בימים אלו פיתח מודל לזיהוי מוקדים אפשריים לחוסר יציבות שלטונית באמצעות מדידת ''הפער הדמוקרטי'' שבין רמת החופש של מדינות ובין הכמיהה לחופש מצד האזרחים. המחקר מראה כי על סמך נתונים שנאספו כבר בשנת 2008 אפשר היה לזהות כי מדינות כמו מצרים ואיראן נכנסו לתחום המסוכן של ערעור יציבות שלטונית בעקבות דרישות לדמוקרטיזציה מצד אזרחים, בשונה ממדינות לא דמוקרטיות אחרות.

המחקר, שנערך על ידי פרופ' תמיר שפר וד''ר שאול שנהב מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, מדד את ה''פער הדמוקרטי'' בכ-90 מדינות דמוקרטיות ולא דמוקרטיות. ''הפער הדמוקרטי הוא הפער בין רמת הכמיהה לדמוקרטיה של האזרחים במדינה לבין רמת הדמוקרטיה הניתנת להם על ידי מוסדות המדינה'' מסביר פרופ' תמיר שפר. החוקרים מראים במחקר כי מדינות לא דמוקרטיות אינן נמצאות בהכרח בסכנה של חוסר יציבות שלטונית, אלא אם קיים אצלם ''פער דמוקרטי'' בין דרישות הציבור לדמוקרטיזציה של המדינה לבין מידת הדמוקרטיה המוענקת להם.

בעוד שחוקרים רבים נטו לשים דגש על המתחים הדתיים או על מידת הדמוקרטיה בלבד כגורמים מרכזיים לחוסר יציבות, בדקו החוקרים את היחס שבין החופש שאותו מבקשים אזרחים, כפי שהוא מתבטא בסקרי דעת קהל שנערכו במדינות אלו, לבין מידת הדמוקרטיה שלה הם זוכים, כפי שהוא נקבע במדדים בין-לאומיים לקביעת רמת החופש במדינות שונות.

נתוני המחקר מראים כי במדינות כגון מצרים, איראן, מרוקו, ערב הסעודית, בלרוס וסין מתקיים ''פער דמוקרטי שלילי''. ''פער זה פירושו שהאזרחים מקבלים מידה נמוכה יותר של דמוקרטיה בהשוואה לציפיותיהם'', מסביר ד''ר שנהב, ''במצב כזה גובר הסיכוי לניסיונות אקטיביים לפגוע ביציבות השלטון''. לעומת מדינות אלה, זיהה המחקר מדינות כגון ירדן, אלג'יריה ומלזיה, שבהן מתקיים ''פער דמוקרטי חיובי''. ''במדינות אלה, על אף שאינן מתאפיינות ברמה גבוהה של דמוקרטיזציה, הכמיהה של האזרחים לדמוקרטיה קטנה יותר מרמת הדמוקרטיה שהם מקבלים בפועל'' אומר ד''ר שנהב. במצב כזה, טוענים החוקרים, הסיכון לאי יציבות שלטונית נמוך יותר.

המחקר, העומד להתפרסם בכתב העת Journal of Conflict Resolution, בדק טענה ותיקה שהציגו חוקרים ממדע המדינה לאורך שנים, ולפיה תופעות של חוסר יציבות שלטונית עשויות לנבוע מאותו ''פער דמוקרטי'' בין הערכים הדמוקרטיים של הציבור לבין רמת הדמוקרטיה הניתנת על ידי מוסדות המדינה. עד היום מרבית החוקרים הסבירו את השפעת הפער הדמוקרטי על יציבות שלטונית באופן פשוט: ככל שהפער גדול יותר כך יגדל הסיכון לאי יציבות שלטונית. המחקר של פרופ' שפר ושל ד''ר שנהב מצא כי גודלו של ''הפער הדמוקרטי'' חשוב הרבה פחות מכיוונו. המודל החדש שבנו החוקרים מנבא כי היציבות הפוליטית תעמוד בסכנה רק כאשר מתקיים ''פער דמוקרטי שלילי''. במקרה כזה, ככל שהפער בין הכמיהה של אזרחים לדמוקרטיה לבין מידת החופש במדינה גדול יותר, כך קיים סיכוי רב יותר שהאזרחים יסתכנו וייצאו לרחובות. לעומת זאת, כאשר מתקיים ''פער דמוקרטי חיובי'', כלומר כאשר מוסדות המדינה מאפשרים מידה רבה יותר של דמוקרטיה מזו שבה חפצים האזרחים, כפי שקורה במספר רב של מדינות, לא צפויה סכנה ליציבות.

המחקר זיהה כבר מנתונים שנאספו בשנת 2008 את מצרים, איראן, תאילנד וסין בין קבוצת המדינות הנמצאות בסיכון לערעור היציבות השלטונית בשל הפער הדמוקרטי השלילי. עם זאת, מדגישים החוקרים כי יש להתייחס ליכולות הניבוי של המודל בזהירות רבה, מאחר וקיימים גורמים רבים אחרים אשר משחקים תפקיד חשוב בהסברים של חוסר יציבות, כגון האופן שבו מגיב המשטר לניסיונות לערער את היציבות, המצב הכלכלי ותהליכי דמוקרטיזציה שהשלטון עשוי להוביל.



הורדת קובץ egypt.doc
 
פרסי הרקטור לשנת תשע''ב יחולקו היום פרסי הרקטור לשנת תשע''ב יחולקו היום
יום הולדת 40 לליידי: קרן ליידי דייוויס המביאה חוקרים מובילים מרחבי העולם לאוניברסיטה העברית ולטכניון חוגגת 40 שנות פעילות יום הולדת 40 לליידי: קרן ליידי דייוויס המביאה חוקרים מובילים מרחבי העולם לאוניברסיטה העברית ולטכניון חוגגת 40 שנות פעילות
נציבות שירות המדינה והאוניברסיטה העברית משיקות את מיזם המנטורים בתכנית הבכירים בשירות המדינהנציבות שירות המדינה והאוניברסיטה העברית משיקות את מיזם המנטורים בתכנית הבכירים בשירות המדינה
שופט ביהמ''ש העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים באונ' העבריתשופט ביהמ''ש העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים באונ' העברית
אנטיפריז - לא רק למכוניותאנטיפריז - לא רק למכוניות
חתן פרס נובל ברפואה ד''ר ברוס בויטלר מתארח במרכז לאוטנברג  לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואהחתן פרס נובל ברפואה ד''ר ברוס בויטלר מתארח במרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה
לומדים בעברית ומרפאים את העולםלומדים בעברית ומרפאים את העולם
כשמוסיקה ומוח נפגשים: כנס בין לאומי ביוזמת האוניברסיטה יעסוק בקשר המפתיע שבין מוסיקה למוחכשמוסיקה ומוח נפגשים: כנס בין לאומי ביוזמת האוניברסיטה יעסוק בקשר המפתיע שבין מוסיקה למוח
שתי חוקרות מהאונ' העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמניתשתי חוקרות מהאונ' העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית
פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה לשנת תשע''ג יוענק לפרופ' יורם בילופרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה לשנת תשע''ג יוענק לפרופ' יורם בילו

 

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים אגף שיווק ותקשורת