עם מי אתה מזדהה יותר, עם המעמד שלך או עם הלאום שלך? חוקר מהאוניברסיטה העברית מצא שלהזדהות הלאומית והמעמדית של אזרחים יש קשר לעמדה שלהם בנושא מיסוי וחלוקה מחדש של הכנסות. המחקר יתפרסם בחודש הבא בכתב העת החשוב American Political Science Review.
לדברי ד''ר משה שעיו מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, שיעורי המיסוי והחלוקה מחדש של הכנסות בחברה כאמצעי לצמצום אי-השוויון בהכנסות, שונים מאוד בין מדינה למדינה. לדבריו, ''גם מדינות בעלות מאפיינים כלכליים ופוליטיים דומים, ובפרט מדינות מפותחות ודמוקרטיות, עשויות לנקוט מדיניות כלכלית-חברתית שונה מאוד זו מזו''. המחקר שערך ד''ר שעיו מגלה שחלק ניכר משונות זו עשוי להיות מוסבר על-ידי דפוסי ההזדהות של הבוחרים בכל מדינה. בוחרים המזדהים במידה רבה עם המעמד שלהם (למשל המעמד הבינוני או הנמוך) יתמכו בהתערבות גדולה יותר של המדינה לצמצום פערי הכנסות, ואילו בוחרים בעלי הזדהות לאומית חזקה יתמכו פחות במדיניות כזו.
לדברי ד''ר שעיו, יש לציין שדפוסי ההזדהות של האזרחים עצמם מושפעים מהמדיניות הכלכלית והחברתית הקיימת במדינה, כך שעשוי להיווצר ''מעגל קסמים''. למשל: הזדהות מעמדית חזקה גורמת לאזרחים לבחור מפלגות שמרכיבות ממשלות בעלות אוריינטציה סוציאל-דמוקרטית; אלה מביאות לשיפור במצבם של המעמדות הנמוכים, והשיפור הזה נוטה לחזק את ההזדהות המעמדית של המעמדות הנמוכים ולהחליש את זו הלאומית.
נקודה נוספת שמשפיעה רבות על עומק ההזדהות הלאומית או המעמדית היא ההתרחשויות במדינה. כך למשל, איום חיצוני על המדינה או מלחמה נוטה ליצור תחושה ש''כולנו בסירה אחת'', עשירים ועניים כאחד, ולחזק את ההזדהות הלאומית. כך, גם התרחשויות שנראות לכאורה לא קשורות לעמדות כלכליות של האזרחים משפיעות בסופו של דבר על מדיניות הרווחה המונהגת במדינה. גם למידת ההטרוגניות בתוך המעמד הנמוך יש השפעה על מידת ההזדהות עמו. כך למשל, גלי ההגירה לאירופה בעשורים האחרונים היו מלווים בירידה בהזדהות המעמדית בקרב הפועלים המקומיים ובמעבר של חלקם למפלגות הימין. בישראל, המשופעת בשסעים חברתיים ושבה אירועים ביטחוניים הם חלק מחיי היום-יום, עשויים להיות לתהליכים כגון אלה השפעה חשובה על דמותה של מדינת הרווחה.
במחקרו ניתח ד''ר שעיו נתונים ממספר מקורות, ובעיקר סקרי הכנסות (Luxembourg Income Study) וסקרי דעת קהל בינלאומיים (ה-ISSP וה-World Values Survey) שנערכים במספר גדול של מדינות. הניתוח נעשה הן ברמת הפרט והן ברמת המדינה. ברמת הפרט, הנתונים מצביעים על כך שבמרבית הדמוקרטיות המפותחות, הזדהות לאומית נוטה להפחית את התמיכה בצמצום פערים כלכליים. יתר על כן, נמצא שהזדהות לאומית נעשית שכיחה יותר ככל שהפרטים עניים יותר. ברמת המדינה התברר שמדינות בהן הזדהות לאומית היא שכיחה יותר אכן פועלות פחות לצמצום אי-השוויון בהכנסות. הבדלים אלה בולטים במיוחד כאשר משווים את ארה''ב למערב אירופה, אבל מתקיימים גם בתוך אירופה.
|