פרס ישראל לפרופ' עמיחי מזר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית
פרופ' עמיחי מזר (צילום: חזי חוג'סטה)
שרת החינוך פרופ' יולי תמיר הכריזה על זכייתו של פרופ' עמיחי מזר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בפרס ישראל לחקר הארכאולוגיה לשנת תשס''ט.
בנימוקים להענקת הפרס נכתב: ''פרופ' עמיחי מזר הוא מבכירי הארכאולוגים הפועלים כיום בישראל במחקר ובהוראה ובעל שם עולמי בתחום הארכאולוגיה של תקופת המקרא. מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' מזר מהווים אבני דרך להכרת והבנת תולדותיה של ארץ ישראל במגוון רחב של תקופות, מתקופת הברונזה הקדומה (האלף ה-III לפנה''ס) ועד לשלהי תקופת הברזל (סוף ימי בית ראשון)''.
עמיחי מזר נולד ב-1942 בחיפה. עוד בהיותו ילד נהגו הוריו לקחת אותו לביקורים בחפירות ובהיותו נער התנדב לחפירות הארכיאולוגיות בבית שערים, ברמת רחל ובעין גדי.
עם סיום שירותו הצבאי ב-1963 החל פרופ' מזר את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא השלים את לימודיו לתואר ראשון בארכאולוגיה והיסטוריה יהודית ב-1966, קיבל תואר שני בארכאולוגיה ב-1972 ותואר דוקטור ב-1977. את עבודת הדוקטור כתב בנושא ''מקדשי תל קסילה: החפירות והשלכותיהן לחקר הפולחן והתרבות החומרית של ארץ-ישראל במאות י''ב-י' לפסה''נ''. במהלך לימודיו השתתף פרופ' מזר בכמה מן החפירות הארכאולוגיות החשובות של שנות ה-60 של המאה העשרים: אכזיב, שקמונה, תל אסדר ותל זרור. לאחר מלחמת ששת הימים השתתף כאיש צוות בחפירות תל אשדוד, בחצור, וברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
לאחר שצבר ניסיון ארכאולוגי רב ומגוון היה עמיחי מזר בשל לעמוד בראש פרויקט חפירה ביוזמתו. ב-1968 ערך סקר של אמות המים לירושלים ובתחילת שנות ה-70 החל בחפירות תל קסילה שהעסיקו אותו שנים רבות. בחפירות אלה חשף סדרת מקדשים פלשתיים שהיוו את הבסיס לעבודת הדוקטור שלו. לאחר מכן פנה לשלושה פרויקטי חפירה מן הגדולים והחשובים בארץ-ישראל בעשורים האחרונים: החפירות בתל בטש/תמנה; החפירות המחודשות בתל בית-שאן; ופרויקט החפירות הנוכחי בתל רחוב שבראשו הוא עומד מאז שנת 1997.
היבט חשוב של שלל הפרויקטים הארכאולוגיים הללו הוא הפרסום המהיר של תוצאותיהם. פרופ' מזר חש בחובה המקצועית לפרסם באורח מלא את התוצאות הסופיות של חפירותיו בטרם יחל בפרויקט חפירות חדש. הקפדתו בעניין זה הציבה אמות מידה חדשות בתחום הארכאולוגיה של ארץ ישראל. תחומי התעניינותו המקצועית חורגים בהרבה מעבר לחפירות גרידא ומעידה על כך רשימת הפרסומים המגוונת שלו.
פרופ' מזר החל את דרכו בהוראה ב-1977 כמרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון והפך למרצה בכיר באוניברסיטה העברית ב-1982. ב-1986 התמנה כפרופסור חבר באוניברסיטה העברית ושמונה שנים אחר כך כפרופסור מן המניין וכבעל הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל ע''ש אליעזר סוקניק. כמורה נלהב, מסור ומעורר השראה הכשיר עמיחי מזר דורות של ארכאולוגים ישראלים. כישוריו הפדגוגיים חרגו אל מחוץ לגבולות ישראל עם פרסום ספרו אודות הארכאולוגיה של ארץ-ישראל בין השנים 10,000 ל-586 לפנה''ס, שהפך לספר יסוד להוראת הארכאולוגיה של ארץ-ישראל ברחבי העולם.
פרופ' מזר כיהן באמצע שנות ה-90 כראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ערך פרסומים רבים ועיתונים מקצועיים ופופולאריים-למחצה, היה חבר המועצה הארכאולוגית של ישראל ומאז 2001 הוא חבר מועצת רשות העתיקות.
פרופ' מזר נשוי לאורה ולהם שלושה ילדים – סיגל, רן ויותם.
