אגף שיווק ותקשורת - האוניברסיטה העברית בירושלים
 
English Site   עמוד הבית  
צור קשר  
מי אנחנו   גלריה  
חיפוש מתקדם
חיפוש: 
הודעות לעתונות:   הודעות אחרונות:
22 בינואר, 2009

אסטרופיסיקאים באוניברסיטה העברית גיבשו הבנה חדשה על היווצרות הגלקסיות ביקום
החוקרים הראו לראשונה שהגלקסיות נוצרו באמצעות סילוני חומר ואילו להתנגשויות ביניהן היתה השפעה מועטה בלבד על התפתחותן – בניגוד למה שמקובל לחשוב

גלקסיה ספיראלית (צילום באדיבות אבישי דקל)
גלקסיה ספיראלית (צילום באדיבות אבישי דקל)

קבוצת חוקרים בראשות פרופ' אבישי דקל ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים הראתה בעזרת הדמיות מחשב מתקדמות שהגלקסיות נוצרו ביקום הקדום באמצעות סילוני חומר בעלי עצמה רבה, ואילו להתנגשויות בין הגלקסיות היתה השפעה מועטה בלבד על התפתחות הגלקסיות, בניגוד למה שמקובל לחשוב. תוצאות המחקר יתפרסמו מחר בכתב העת היוקרתי Nature.

הגלקסיות הן אבני הבניין של היקום. כל אחת מכילה כמאה מיליארד כוכבים מאירים כמו השמש שלנו ומשתרעת על פני כחמישים אלף שנות אור (המרחק אותו עובר אור בשנה אחת). כל גלקסיה שוכנת במרכזו של כדור גדול ומסיבי פי עשר מאוסף הכוכבים המאירים, העשוי בעיקר מחומר אפל (חומר שאינו פולט אור ושטיבו אינו ידוע), ושאותו ניתן לזהות באמצעות כוח המשיכה שהוא מפעיל על הכוכבים הנראים בטלסקופים.

ישנם שני סוגים עיקריים של גלקסיות: ספיראליות ואליפטיות. הגלקסיות הספיראליות (כמו גלקסיית ''שביל החלב'' שלנו) הן דיסקות מסתובבות, עשירות בגז מימן אשר הופך בהדרגה לכוכבים חדשים, בקצב של כוכבים אחדים בשנה. הכוכבים הצעירים מעניקים לגלקסיות הספיראליות גוון כחול (תמונה 1). לעומתן, לגלקסיות האליפטיות מבנה כדורי, והן נטולות גז ולכן מכילות בעיקר כוכבים זקנים שלהם גוון אדום (תמונה 2). הניסיון להבין את האופן שבו נוצרו הגלקסיות משני הסוגים הוא האתגר הגדול בתחום חקר היקום כיום. היווצרות הגלקסיות הוא השלב הראשון בתהליך הקוסמולוגי שהוביל בסופו של דבר להיווצרות החיים.

המודל המקובל של היווצרות גלקסיות התבסס על נפילה של גז מכל עבר אל מרכזי הגלקסיות ועל התנגשויות בין גלקסיות. ההנחה היתה שדיסקות של גז מימן נוצרו ראשונות ויצרו בתוכן כוכבים בקצב איטי. כאשר שתי דיסקות התנגשו ביניהן, הן התמזגו והפכו לכדור של כוכבים. על פי המודל הזה, ענני הגז המתנגשים יוצרים הבזק של כוכבים חדשים בקצב מוגבר של מאה כוכבים בשנה ויותר.

החוקרים החליטו לבחון מחדש את המודל הזה בעקבות תצפיות אסטרונומיות בטלסקופים חדשניים, שמקנים מבט לעומק רב ביקום ובכך מאפשרים חקר של הגלקסיות כפי שהיו לפני יותר מעשרה מיליארד שנה (כשלושה מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול שבו נוצר היקום על פי הקוסמולוגיה מודרניות). הגלקסיות הגדולות, כפי שהן נראות בתקופות קדומות אלה, יצרו כוכבים בקצב גבוה מאד, אך הן אינן נראות כהתמזגויות. בניגוד לצפוי, הגלקסיות הללו הן דיסקות מסתובבות גדולות ובהן גושים גדולים שבתוכם נוצרו הכוכבים. תצפיות מהפכניות אלה בוצעו על ידי אסטרונומים גרמניים ואמריקאים שותפים של קבוצת המחקר הישראלית. בעקבות הגילוי, עלתה השאלה כיצד יצרו בשלב כה מוקדם גלקסיות אלו כוכבים באופן כה מהיר ובכמות כזו גדולה, שלא באמצעות התמזגויות מסיביות, כפי שהציע המודל המקובל.

לדברי פרופ' אבישי דקל מהאוניברסיטה העברית ''פיתחנו מודל תיאורטי חדש אשר מסביר את התצפיות שהיו בלתי מובנות עד עתה. החישובים התיאורטיים מגובים על ידי הדמיית מחשב באיכות חסרת תקדים של התפתחות היקום, שבוצעה באמצעות מחשב-על על ידי שותפי מחקר צרפתיים. הגודל והדיוק של הדמיה ייחודית זו אפשרו לראשונה מחקר מפורט של התהליך שבו חומר מצטבר בגלקסיות, תהליך שאפשר את צמיחתן ויצירת הכוכבים בהן''.

על פי ההדמיה החדשה, מרבית הגלקסיות נבנות באמצעות סילונים רציפים של גז קר ולא באמצעות התנגשויות של גלקסיות. בממוצע שלשה סילונים בונים כל גלקסיה. סילוני הגז עוקבים אחר המבנה הקוסמי דמוי קורי עכביש של החומר ביקום (Cosmic Web), קורים שלאורכם זורם גם החומר האפל אל הגלקסיות. כפי שנראה לראשונה בהדמיית המחשב (תמונה 3), זרמי הגז הקר חודרים דרך כדור החומר האפל ובו גז חם אל מרכז הכדור שם הם יוצרים דיסקה מסתובבת. הגז הצפוף בדיסקה, בהשפעת כוחות המשיכה שלו עצמו, מתפרק לגושים גדולים שבהם הגז הופך לכוכבים ביעילות רבה. פרופ' דקל וקבוצתו הראו שקצב היווצרות הכוכבים על פי המודל התיאורטי של הסילונים אכן תואם לקצב המהיר שנמדד בטלסקופים. ''בניגוד למודל שהיה מקובל עד כה, להתנגשויות בין גלקסיות תפקיד משני בלבד ביצירת הגלקסיות'' אומר פרופ' דקל. המוקדם.

''בשיתוף עם עמיתי, פרופ' ראם סרי, פיתחנו תיאוריה פיסיקאלית שמסבירה את היווצרות גושי הענק בדיסקה ומנבאת גם היווצרות מוקדמת של גלקסיות אליפטיות, כתוצאה מנדידת גושים אל מרכז הדיסקה והתלכדותם שם למבנה כדורי” מוסיף פרופ' דקל. באמצעות הדמיות מחשב חדשות, מתקדמות יותר מכל מה שהיה מקובל עד כה, הוכיחו פרופ' דקל ועמיתיו שהמודל התיאורטי שפיתחו מסביר את התהליכים המורכבים שהתרחשו בעת היווצרותן של הגלקסיות ביקום המוקדם. ''זוהי הדרך העיקרית להיווצרות גלקסיות” אומר דקל. המחקר מסייע להבנה חדשה של אופן היווצרות המבנים ביקום --- אותם עצמים שהובילו בסופו של דבר להיווצרות החיים.



הורדת קובץ galaxies.doc
 
פרסי הרקטור לשנת תשע''ב יחולקו היום פרסי הרקטור לשנת תשע''ב יחולקו היום
יום הולדת 40 לליידי: קרן ליידי דייוויס המביאה חוקרים מובילים מרחבי העולם לאוניברסיטה העברית ולטכניון חוגגת 40 שנות פעילות יום הולדת 40 לליידי: קרן ליידי דייוויס המביאה חוקרים מובילים מרחבי העולם לאוניברסיטה העברית ולטכניון חוגגת 40 שנות פעילות
נציבות שירות המדינה והאוניברסיטה העברית משיקות את מיזם המנטורים בתכנית הבכירים בשירות המדינהנציבות שירות המדינה והאוניברסיטה העברית משיקות את מיזם המנטורים בתכנית הבכירים בשירות המדינה
שופט ביהמ''ש העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים באונ' העבריתשופט ביהמ''ש העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים באונ' העברית
אנטיפריז - לא רק למכוניותאנטיפריז - לא רק למכוניות
חתן פרס נובל ברפואה ד''ר ברוס בויטלר מתארח במרכז לאוטנברג  לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואהחתן פרס נובל ברפואה ד''ר ברוס בויטלר מתארח במרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה
לומדים בעברית ומרפאים את העולםלומדים בעברית ומרפאים את העולם
כשמוסיקה ומוח נפגשים: כנס בין לאומי ביוזמת האוניברסיטה יעסוק בקשר המפתיע שבין מוסיקה למוחכשמוסיקה ומוח נפגשים: כנס בין לאומי ביוזמת האוניברסיטה יעסוק בקשר המפתיע שבין מוסיקה למוח
שתי חוקרות מהאונ' העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמניתשתי חוקרות מהאונ' העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית
פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה לשנת תשע''ג יוענק לפרופ' יורם בילופרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה לשנת תשע''ג יוענק לפרופ' יורם בילו

 

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים אגף שיווק ותקשורת