אגף שיווק ותקשורת - האוניברסיטה העברית בירושלים
 
English Site   עמוד הבית  
צור קשר  
מי אנחנו   גלריה  
חיפוש מתקדם
חיפוש: 
הודעות לעתונות:   הודעות אחרונות:
12 בדצמבר, 2007

דור העתיד מסכים: יש לנו 'ארץ נהדרת' - אבל מנהיגים גרועים
מחקר חדש חושף: הבוחרים הצעירים מושפעים בעיקר מהתדמית השלילית של המועמדים ב'ארץ נהדרת'; המבוגרים מושפעים מהחדשות

ארץ נהדרת - משפיעה (צילום: אלדד רפאלי)
ארץ נהדרת - משפיעה (צילום: אלדד רפאלי)

השפעותיהן של תכניות הומור וסָטִירָה על הצופים בטלוויזיה נחשבו תמיד שוליות. תכניות אלו מבקרות בדרכן יוצאת הדופן את מחדלי השלטון ומציגות באור מגוחך את המנהיגים העומדים בראשו. נהוג לחשוב שלתכניות הומור וסטירה השפעה נמוכה על דעת הקהל, מאחר שאינן רלוונטיות למציאות הפוליטית. ואולם בשנים האחרונות הוכיחו מחקרים שונים כי חשיפה לתכניות בידור וסטירה יכולה להשפיע על הצופים ובמיוחד על הצעירים שבהם הנחשפים אליהן בתדירות גבוהה יותר מאל חדשות ותכניות אקטואליה.

את המחקר הנוכחי ערכה תלמידת המחקר מיטל בלמס-כהן כחלק מעבודת התזה לתואר שני, בהנחיית ד''ר תמיר שפר וד''ר לילך ניר מהתכנית לתקשורת פוליטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. ממצאי המחקר יוצגו ב-17 בינואר בכנס ''פרחי מחקר'', כנס ארצי לתלמידי מחקר במדע המדינה ע''ש יצחק רבין ז''ל, שיתקיים באוניברסיטה העברית.

המחקר בחן את השפעת ייצוגם של שלושת מנהיגי המפלגות הגדולות בבחירות 2006 – אהוד אולמרט, עמיר פרץ ובנימין נתניהו – על תפיסות הציבור בתכנית הסטירה הפופולרית 'ארץ נהדרת' ובחדשות המסורתיות. סקר שנעשה בקרב מדגם מייצג של 601 איש מהאוכלוסייה הבגירה בישראל בדק את תדמיתם של המנהיגים על פי חמש קטגוריות: התאמה לתפקיד, יכולת מנהיגות, אינטליגנציה, מוסריות ואמינות. בשלב הבא נבדקה תדמיתם כפי שבאה לידי ביטוי במדיה, באמצעות ניתוח תוכן של עיתונות כתובה (ידיעות אחרונות והארץ) וניתוח תוכן זהה של תכנית הסטירה 'ארץ נהדרת'. ההשוואה העיקרית במחקר נעשתה בין שלוש קבוצות גיל: צעירים (בני 18 עד 32); גיל ביניים (בני 33 עד 40) ומבוגרים (בני 40+).

מהמחקר עולה כי קבוצת הצעירים נחשפה במידה הרבה ביותר לתכנית 'ארץ נהדרת', בעוד שחשיפתה לחדשות הייתה הנמוכה ביותר. המבוגרים נחשפו במידה הרבה ביותר לחדשות ובמידה המועטה ביותר ל'ארץ נהדרת'. הממצאים מראים כי הצעירים תפסו את המנהיגים באופן השלילי ביותר ואילו המבוגרים תפסו אותם באופן החיובי ביותר.

עוד עולה מהממצאים כי התכונות הבולטות ביותר בתדמיתו של אולמרט בעיתונות היו 'התאמה לתפקיד' (כראש ממשלה) ו'יכולת מנהיגות'. נמצא כי המבוגרים העריכו תכונות אלו אצלו באופן החיובי ביותר, בהשוואה לצעירים אשר העריכו אותו באופן השלילי ביותר. התכונות הבולטות ביותר בדמותו של אולמרט בתכנית 'ארץ נהדרת' היו 'חוסר אמינות', 'אי התאמה לתפקיד', 'חוסר מנהיגות' ו'חוסר מוסריות'. נמצא כי בכל התכונות הללו זכה אולמרט להערכה השלילית ביותר בקרב הצעירים. ממצאים דומים עולים מניתוח תדמיתם של עמיר פרץ ובנימין נתניהו.

לדברי עורכת המחקר מיטל בלמס-כהן, ''נראה כי ייצוג התדמית של שלושת המנהיגים ב'ארץ נהדרת' השפיע על מידת ההערכה של הציבור הצעיר כלפיהם. מתברר כי הצעירים מעריכים באופן השלילי ביותר אפילו את מנהיג המפלגה שהם נוטים להצביע לה. השפעת 'ארץ נהדרת' גם הייתה חזקה במיוחד על הקולות הצפים, אותם בוחרים שטרם החליטו בעבור מי להצביע''.

לדברי מנחה המחקר ד''ר תמיר שפר, ''ידוע כי פוליטיקאים רבים שואפים שדמותם תגולם בתכנית. אך ממצאי המחקר מראים שלא בטוח ששווה להם להתאמץ מאחר שהנזק האלקטורלי עלול להיות רב מהתועלת''.



הורדת קובץ eretznehedert.doc
 
פרסי הרקטור לשנת תשע''ב יחולקו היום פרסי הרקטור לשנת תשע''ב יחולקו היום
יום הולדת 40 לליידי: קרן ליידי דייוויס המביאה חוקרים מובילים מרחבי העולם לאוניברסיטה העברית ולטכניון חוגגת 40 שנות פעילות יום הולדת 40 לליידי: קרן ליידי דייוויס המביאה חוקרים מובילים מרחבי העולם לאוניברסיטה העברית ולטכניון חוגגת 40 שנות פעילות
נציבות שירות המדינה והאוניברסיטה העברית משיקות את מיזם המנטורים בתכנית הבכירים בשירות המדינהנציבות שירות המדינה והאוניברסיטה העברית משיקות את מיזם המנטורים בתכנית הבכירים בשירות המדינה
שופט ביהמ''ש העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים באונ' העבריתשופט ביהמ''ש העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים באונ' העברית
אנטיפריז - לא רק למכוניותאנטיפריז - לא רק למכוניות
חתן פרס נובל ברפואה ד''ר ברוס בויטלר מתארח במרכז לאוטנברג  לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואהחתן פרס נובל ברפואה ד''ר ברוס בויטלר מתארח במרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה
לומדים בעברית ומרפאים את העולםלומדים בעברית ומרפאים את העולם
כשמוסיקה ומוח נפגשים: כנס בין לאומי ביוזמת האוניברסיטה יעסוק בקשר המפתיע שבין מוסיקה למוחכשמוסיקה ומוח נפגשים: כנס בין לאומי ביוזמת האוניברסיטה יעסוק בקשר המפתיע שבין מוסיקה למוח
שתי חוקרות מהאונ' העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמניתשתי חוקרות מהאונ' העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית
פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה לשנת תשע''ג יוענק לפרופ' יורם בילופרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה לשנת תשע''ג יוענק לפרופ' יורם בילו

 

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים אגף שיווק ותקשורת