פרופ' שלום שוורץ מהאוניברסיטה העברית הוא הזוכה בפרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה לשנת תשס''ז. על הזכייה בפרס הודיעה שרת החינוך, יולי תמיר, ביום שלישי, ה-20 בפברואר. חבר השופטים שבחר להעניק לפרופ' שוורץ את הפרס כלל את פרופ' אשר קוריאט, פרופ' אבישי הניק ופרופ' איריס לוין.
''פרופ' שלום שוורץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים הוא מבכירי הפסיכולוגים החברתיים בארץ והוא חוקר הערכים הבולט בעולם'', כך על-פי נימוקי חבר השופטים שבחר בפרופ' שוורץ כמועמד הראוי ביותר לזכייה בפרס. השופטים הוסיפו, ''במשך 40 שנה פרופ' שוורץ ניהל מחקר מעמיק וחובק עולם בנושא הערכים האישיים והתרבותיים. הוא פיתח תיאוריה לגבי התוכן והמבנה האוניברסילי של מערכת הערכים של האדם, וחקר את התיאוריה בהקשר בין-תרבותי רחב. השפעתו של פרופ' שוורץ התפשטה לתחומים נוספים כגון: התנהגות ארגונית, שיווק, פסיכולוגיה פוליטית ופסיכולוגיה התפתחותית''.
פרופ' שלום שוורץ נולד ב-1936 בלונג איילנד שבארה''ב. ב-1952, בהיותו בן 17, החל פרופ' שוורץ במסלול לימודים עשיר ומגוון המשקף את הפתיחות, העצמאות המחשבתית, רוחב האופקים והעומק האינטלקטואלי המאפיינים את אישיותו ואת מסלול הקריירה המזהירה שלו. לימודיו התנהלו בשני מסלולים מקבילים. מחד, באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, שם סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו לתואר BA בספרות השוואתית. במקביל למד בסמינר ליהדות, שם למד שפה וספרות עברית, והשלים תואר B.H.L. עם סיום לימודי התואר הראשון בחר פרופ' שוורץ להתמחות בלימודים גבוהים בתחום בו הוא עוסק עד היום - הפסיכולוגיה החברתית. בשנת 1962 השלים פרופ' שוורץ את לימודי המוסמך בשני התחומים: לאחר שלמד חמש שנים בבית הספר לרבנות הוא הוסמך כרב, ובמקביל, השלים את לימודי המוסמך בפסיכולוגיה חברתית והתפתחות קבוצות באוניברסיטת קולומביה. שילוב זה של פסיכולוגיה מחד ויהדות מאידך ממשיך ומלווה אותו לאורך חייו.
עם תום לימודי המוסמך החל פרופ' שוורץ בלימודים לתואר דוקטור בתוכנית המשולבת בפסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה. עם סיום הלימודים, בשנת 1967 הצטרף למחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין שם התקדם במהירות ובשנת 1973 כבר קודם לדרגת פרופסור מלא. בשנים 1971-1973 שימש פרופ' שוורץ כמרצה אורח במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית עמה קשר אז ברית הנמשכת עד היום.
בשנת 1979, בתקופה בה כמה מבכירי החוקרים בארץ עברו לעבוד באוניברסיטאות בארה''ב, בחר שלום שוורץ לממש את האידיאל הציוני ועלה לישראל עם אשתו ושלושת ילדיו. הוא הצטרף למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ותרם רבות לביסוסה כמחלקה בעלת הישגים גדולים בקנה מידה בין לאומי. במהלך השנים גילה מעורבות רבה בפיתוח המחלקה לפסיכולוגיה ומילא תפקידים בכירים במחלקה (בין השאר כיהן כראש חוג בשנים 1984-1986) ובאוניברסיטה בכלל (למשל, הוא כיהן כיו''ר ועדת המינויים להעלאות במדעים העיוניים).
בעשרות שנות עבודתו כחוקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית, פרופ' שוורץ התעמק וחקר נושאים שונים, כולם בעלי השלכות חברתיות, תיאורטיות ויישומיות. הוא השקיע רבות בחקר גורמים המביאים אנשים להתנהגות אלטרואיסטית. הוא חקר מה מאפיין אנשים המבצעים התנהגויות חברתיות משמעותיות כגון תרומת מוח עצם, סיוע לעיוורים ופעילות למען הגדלת קצבאות זקנה. מחקריו הראו כיצד נורמות אישיות מובילות לנכונות לפעול באופן אלטרואיסטי במצבי קונפליקט בהם התנהגות כזו מנוגדת לאינטרס האישי הצר. המחקר העוסק בנורמות אישיות מאפשר להבין ביטויים אישיים של גבורה עילאית במצבים קיצוניים, כמו התנהגותם של יחידים בתקופת השואה. במהלך שנות השבעים והשמונים היה פרופ' שוורץ מן הבולטים בפיתוח המחקר החלוצי בנושא התנהגות פרו-חברתית ואלטרואיזם. הוא חקר את התנאים בהם אנשים מתגברים על הנטייה לעמוד מנגד, ובוחרים לעזור לאחרים ולפעול באופן פרו-חברתי. כך למשל, חקר מתן עזרה לקורבנות פשיעה ובמצבי עזרה יומיומיים.
פרופ' שוורץ הוא כיום חוקר הערכים הבולט בעולם. תיאורית הערכים שפיתח פורסמה לראשונה בכתב העת היוקרתי ביותר בתחום הפסיכולוגיה החברתית Advances in Experimental Social Psychology. בשנים האחרונות פורסמו שני מאמרים מרכזיים הסוקרים את המחקר העוסק בערכים. בשני המאמרים הוקדש החלק הניכר לתיאורית הערכים של שוורץ והמחקרים שבאו בעקבותיה, ושניהם הצביעו על היותה התיאוריה המרכזית בתחום. ואמנם, מאות חוקרים ברחבי העולם התבססו במחקריהם על תיאוריה זו, ועד כה היא צוטטה בלמעלה מ-700 מאמרים, הישג נדיר בתחום מדעי החברה. תיאורית הערכים הניבה מחקר ענף העוסק בערכים אישיים ובהשלכותיהם לתפיסות, עמדות והתנהגויות. ערכים נמצאו משפיעים על מגוון רחב של עמדות והתנהגויות כגון אמונה דתית, אורינטציה והצבעה פוליטית, יחסים כלפי קבוצות חברתיות, שמירה על הסביבה, התנהגות צרכנים ועוד.
פרופ' שלום שוורץ מייצג הן במהלך חייו האישיים והן בתחום המחקר שאותו בחר לפתח, את השילוב שבין מצוינות בסטנדרטים בין לאומיים, לבין מחויבות עמוקה לחברה הישראלית. מבחינה אישית מייצג פרופ' שוורץ את האידיאל הציוני. במהלך חייו שילב בין לימוד והוראת המסורת היהודית לבין מחקר חברתי מהמדרגה הראשונה. חדור אמונה כי המקום שבו עליו לחקור ולתרום לעולם המחקר הינו מדינת ישראל בחר פרופ' שוורץ לעלות לארץ לאחר שכבר צבר מעמד בארה''ב ארץ הולדתו. ובישראל אכן פיתח את התיאוריה החשובה ביותר בתחום הערכים ובכך תרם והוסיף עוד נדבך למעמדה של האוניברסיטה העברית בעולם כמוסד מחקרי מהמדרגה הראשונה. בתחום המחקרי מייצג פרופ' שוורץ את האידיאל של פיתוח תיאוריות מרכזיות אשר משמשות ככלי למחקר תיאורטי לצד מחקר יישומי, להבנה טובה יותר של תופעות חברתיות ואישיותיות וליישום עקרונות פסיכולוגיים בחברה, על מנת לקדם את הפתיחות והבנה כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית.
|
